על חיידק ההליקובקטר פילורי נוהגים לומר שמדובר בחיידק ממזרי במיוחד. זאת מאחר וחלק גדול מהאוכלוסייה נושא את החיידק מבלי לדעת את זה בכלל ומבלי לחוות תסמינים ברורים.
עד כדי כך שההערכות מדברות על שמחצית מהאנשים נושאים אותו ברמה כזו או אחרת, לעיתים במשך שנים ארוכות. אבל, למרות שאפשר לפספס את הקיום שלו, אין זה אומר שמדובר בחיידק ידידותי, להפך. יש לו השלכות רחבות שיכולות להזיק ולהרוס את איכות החיים בצורה מעצבנת וקשה.
אז היכן בדיוק החיידק הזה ממוקם ופועל? במערכת העיכול ובעיקר באזור הקיבה, זאת למרות שהקיבה היא סביבה חומצית מאוד, שנועדה להגן על הגוף מפני מזהמים.
אז איך זה קורה? ובכן, ההליקובקטר פילורי מחזיק ביכולת יוצאת דופן לשרוד בתנאים שחיידקים אחרים לא מסוגלים לעמוד בהם. הוא עושה זאת בעזרת מנגנון ייחודי שמאפשר לו להסתגל במהירות ולהישאר פעיל לאורך זמן.
הנטורופת ד"ר אליהו לביא, בעל דוקטורט בנטורופתיה (Ph.D, N.D) ומומחה לרפואה טבעית, מפרט על כך מעבר: "החומצה של הקיבה אומנם אמורה למנוע מחיידקים לשגשג, אבל להליקובקטר יש מנגנון חכם. הוא מפריש אנזים שמנטרל את החומצה והופך אותה לאמוניה, וכך למעשה הוא מצליח להגן על עצמו ולהישאר חי".
אז מתי בדיוק הבעיה מתחילה לצוץ ביתר שאת? כשהאיזון מופר ומתחיל תהליך דלקתי שבו החיידק משגשג.
זה קורה בעיקר כאשר סגנון החיים שלנו מאפשר לו את זה. אם בגלל תזונה לקויה, סטרס מתמשך, חוסר בפעילות גופנית ובעיקר היחלשות של המערכת החיסונית.
תוכן העניינים
כשהקיבה נפגעת הגוף כולו מושפע
הנוכחות המתמשכת של החיידק בקיבה לא הופכת את הדבר לבעיה של הקיבה בלבד, משום שלאורך הזמן חיידק ההליקובקטר פוגע ברירית הקיבה, דבר שיוצר דלקות וכיבים, ובמקרים מסוימים הוא גם מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן הקיבה.
ואם במשך שנים רבות היו מי סברו שכיבי הקיבה נגרמים בעיקר מלחץ נפשי, הגיעה תגלית מדעית שהצליחה להוכיח קשר ישיר בין הליקובקטר לבין כיבים וגידולים סרטניים.
מעבר לכך, מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על קשר בין הנוכחות של החיידק לבין פגיעות גם במערכת הלב וכלי הדם. כך שמדובר בהשפעה מערכתית שנובעת מתהליך דלקתי מתמשך ומהפרעה בספיגה של רכיבים חיוניים.
תסמינים שלא תמיד מחברים לקיבה
אז איך בכל זאת עולים על החיידק המדובר?
ברוב המקרים הפנייה לבדיקה רפואית נעשית בעקבות תחושות לא נעימות בבטן, צרבת חוזרת ותחושת שריפה, לחץ אחרי אוכל, נפיחות, גזים או תחושה שהאוכל לא מתעכל כמו שצריך. יחד עם זאת צריך לציין שלא מעט אנשים חווים תסמינים רחבים יותר, שאינם נתפסים מיד כקשורים למערכת העיכול.
הנטורופת ד״ר לביא מסביר כי הליקובקטר עלול לפגוע גם בספיגה של ויטמין B12, ברזל ורכיבים נוספים. כתוצאה מכך מופיעים לעיתים אנמיה, עייפות כרונית, סחרחורות, נשירת שיער, ציפורניים שבירות ואפילו בעיות עור.
לכן לא פעם אנשים מסתייעים בתוספי ברזל או B12, רק כדי לגלות שהערכים לא התייצבו כראוי, מאחר שהם לא טיפלו בגורם עצמו, חיידק ההליקובקטר פילורי.
כך שאם אתם נוטלים ברזל או B12 כבר חודשים והבדיקות לא משתפרות, יש סיכוי גבוה שאתם לא מטפלים בבעיה האמיתית.
איך מאבחנים את נוכחות החיידק?
האבחון של הליקובקטר פילורי נחשב פשוט יחסית. קיימות בדיקות דם לנוגדנים, בדיקות צואה, בדיקות נשיפה ובמקרים מסוימים גם בדיקת גסטרוסקופיה. הבחירה בבדיקה תלויה במצב הקליני ובהמלצת הרופא.
הטיפול הקונבנציונלי יעיל אך לא תמיד מספיק
לאחר האבחון עולה השאלה המרכזית כיצד נכון לטפל בחיידק, ועל כך הנטורופת ד"ר אליהו לביא מסביר:
"ברפואה הקונבנציונלית מקובל לטפל בהליקובקטר באמצעות שילוב של אנטיביוטיקה וסותרי חומצה. לרוב מדובר בפרוטוקול של שתי אנטיביוטיקות ולעיתים אף שלוש, יחד עם תרופה שמפחיתה את חומציות הקיבה".
הטיפול הזה אכן מצליח לפגוע בחיידק במקרים רבים, אך הוא מלווה גם בבעיות לא מעטות. כיוון שהעמידות של החיידק לאנטיביוטיקה הפכה עם השנים לאתגר משמעותי, ובנוסף ישנם מקרים שבהם החיידק עלול לחזור לאחר תקופה. מעבר לכך, הטיפול התרופתי עלול לפגוע בפלורה הטבעית של המעיים ולגרום לתופעות לוואי כמו קנדידה, שלשולים וחולשה כללית.
הנטורופת ד״ר אליהו לביא מדגיש כי גם כאשר הבדיקה לאחר הטיפול מראה שהחיידק נעלם, לא פעם התסמינים עצמם ממשיכים. הסיבה לכך היא שהפגיעה ברירית הקיבה, הדלקת או הכיב שנוצרו, לא טופלו לעומק.
בנקודה הזו הרבה מטופלים מרגישים תקועים, כיוון שהחיידק אולי נעלם בבדיקה, אבל הגוף עדיין לא חזר לעצמו.
הסתכלות רחבה יותר על הבעיה
לעומת זאת, הגישה הטבעית לטיפול בהליקובקטר אינה מתמקדת רק בהשמדת החיידק, אלא בשיקום הסביבה שבה הוא התפתח. מדובר בהתייחסות כוללת לאורח החיים, לתזונה, לרמות הסטרס ולחיזוק מערכת העיכול והמערכת החיסונית.
"אנחנו לא נגד הטיפול הקונבנציונלי", מבהיר ד"ר אליהו לביא, "אבל הטבעי יכול להיות משלים. ומי שחושש מאנטיביוטיקה, יכול לבחור בגישה אחרת״.
הגישה הטבעית שהנטורופת ד"ר אליהו לביא ממליץ עליה מבקשת לאזן את חומציות הקיבה, לאפשר לרירית להחלים, להרגיע את התהליך הדלקתי וליצור תנאים שבהם החיידק מתקשה לשגשג.
תוספי תזונה עם צמחי מרפא ומסורת ארוכת שנים
לאורך אלפי שנים נעשה שימוש בצמחי מרפא לטיפול בתסמינים שמזוהים כיום עם הליקובקטר, עוד הרבה לפני שהחיידק עצמו היה מוכר. והיום הידע המדעי מאפשר לנו להבין כיצד הצמחים הללו פועלים ומה הופך אותם לאפקטיביים כל כך בטיפול בחיידק ההליקובקטר פילורי.
ד״ר לביא מתאר שני צמחים מרכזיים שפוגעים ישירות בחיידק עצמו, קופטיס ופלודנדרון, ואת שניהם תוכלו למצוא בתוסף תזונה בשם קליניקס. לדבריו, החומר הפעיל בצמחים מרוכז ומועצם כדי לאפשר השפעה משמעותית.
לצד זאת, ישנה חשיבות גדולה לשיקום רירית הקיבה, וכאן נכנס לתמונה תוסף נוסף בשם מקסיקול, שמכיל שילוב של צמחים כמו אולמוס, זנגביל ועוד. השילוב הזה מרגיע את הקיבה, מחזק את הרירית, מאזן את החומציות וגם מסייע במצבים שבהם הליקובקטר מעורר פעילות יתר של המעי וגורם לתסמינים המזכירים מעי רגיז.
טיפול שמכוון לשורש הבעיה ולא רק לסימפטום
אחד ההבדלים המרכזיים בין הגישה הקונבנציונלית לטבעית הוא משך ואופי הטיפול. "בעוד שטיפול תרופתי הוא קצר וממוקד בחיידק עצמו, הגישה הטבעית נפרסת על פני מספר חודשים ומכוונת לשורש הבעיה, כאשר המטרה היא לא רק להפחית את רמת החיידק, אלא למנוע את החזרה שלו בעתיד באמצעות שינוי התנאים שאפשרו לו להתפתח מלכתחילה", ד"ר אליהו לביא חידד את הדברים.
חיידק ההליקובקטר פילורי: סיכום הדברים
ההתמודדות עם הליקובקטר פילורי אינה חייבת להיות בחירה של או-או. עבור חלק מהאנשים, שילוב בין טיפול קונבנציונלי לבין תמיכה טבעית הוא הפתרון הנכון ביותר. אחרים יעדיפו להתחיל בגישה טבעית, תוך כדי ליווי מקצועי ומעקב מסודר.
כך או אחרת, ההבנה שמדובר בבעיה מערכתית ולא רק בעיה שקשורה לקיבה עצמה, מאפשרת תשומת לב עמוקה לאותות שהגוף שולח לנו ולטיפול מדויק יותר בחיידק.
מה המטופלים שלנו חושבים על המוצרים?
ריכזנו לכם חוות דעת של מטופלים שהתנסו במוצרים
0:28
0:50
0:13
1:27
מקסיקול
לתמיכה במערכת העיכול.
קליניקס
לחיידק בקיבה, קנדידה, פטריות בגוף, בעיות עור ושיקום מערכת העיכול